#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך 1) בפה&quot;א על פרי העץ 2) בפה&quot;ע על פרי האדמה?	"1) איתא בגמ&#x27; (ברכות מ&#x27; ע&quot;א) דתלוי במח&#x27; בין ר&#x27; יהודה ורבנן אם נקצץ האילן בביכורים, דלפי החכמים מביא ואינו קורא [דלא מצי למימר על הארץ אשר נתת לי] אבל לר&#x27; יהודה מביא וקורא [דעיקר אילנא ארעא הוא], ורוב ראשונים ס&quot;ל כר&#x27; יהודה וממילא יוצא בבפה&quot;א, אבל הרמב&quot;ם ס&#x27;&#x27;ל [לפי גרסת הב&quot;י, אבל בגרסא בפנינו הרמב&quot;ם ס&quot;ל כשאר ראשונים] לא יצא דפסק כהחכמים. להלכה, אע&quot;פ שהראשון לציון חושש להרמב&quot;ם [בגרסת הב&quot;י] דלא יצא, השאג&quot;א (סי&#x27; כ&quot;ג) העלה דלא חיישינן לאותה גרסא ובודאי יצא אם בירך בפה&quot;א (שע&quot;ת ס&quot;ק א.), וכן סתמו כל הפוסקים דיצא, ואפי&#x27; אם הזיד ובירך בפה&quot;א (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;). 2) לא יצא [והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דאפי&#x27; באילן דלא נתקיים בימי החורף {ואע&quot;פ דזהו מח&#x27; ראשונים (ריש סימן ר&quot;ג), וש&quot;מ דהמ&quot;ב ס&quot;ל דלא חיישינן להאידך שיטה, ודלא כהגר&quot;ז דחושש וס&quot;ל דבדיעבד יצא בבפה&quot;ע על פירות האילן שאינו מתקיים בימי החורף}]"	סימן רו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בפה&quot;ע על בוסר או פרי שאינו מעיקר הפרי?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דיצא, אבל האבן העוזר, א&quot;ר, ומאמר מרדכי ס&quot;ל דלא יצא, ולמעשה הרבה אחרונים מיישבין שיטת המג&quot;א, וספק ברכות להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) [והשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) מסתפק בתמרים ובפרט בעלים של צלף דיתכן דאפי&#x27; להמג&quot;א לא יצא בבפה&quot;ע דשמא אינן בכלל פרי עץ כלל]"	סימן רו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בפה&quot;א על ירק חי שרובן נאכלין מבושל, או להיפך?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הפנים מאירות דיצא בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וחידש השע&quot;ת (שם) דאם הוא מסופק אם הוא עדיף חי או מבושל עדיף לברך בפה&quot;א על שניהם דהיא ברכה המבוררת טפי. "	סימן רו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך שהכל על כל ספק ברכה?	"רק אם לאחר שלמד ועדיין אינו יודע ברכה הנכונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא בשהכל על פת ויין?	"הוא מח&#x27; אמוראים בגמ&#x27; (ברכות מ&#x27; ע&quot;ב), וקיי&quot;ל דיצא"	סימן רו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה לפניו פרי אדמה ופרי העץ, ובירך בפה&quot;א על 1) הפרי אדמה 2) הפרי העץ?	"1) מן הסתם אינו פוטר הפרי עץ, אבל אם כוון בהדיא לפוטרו פסק השו&quot;ע כרבינו יונה דיצא [בין כשהיה לפניו בין כשלא היה בפניו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)], אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) מדייק מרש&quot;י [אינו מפורש] דס&quot;ל דלא יצא כיון דחל הברכה על הפרי אדמה, אבל למעשה קיי&quot;ל כהשו&quot;ע דספק ברכות להקל, אבל עדיף להיות נמלך שלא לאכול הפרי מיד אלא לאחר זמן ויחזור ויברך עליו (שע&quot;ת שם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) 2) בודאי פוטר גם הפרי אדמה (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן רו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהיה בפניו מין שהכל ומין בפה&quot;א?	"דינו כהנ&quot;ל דאם בירך שהכל על המין שהכל וכוון להוציא הפרי אדמה, לפי המחבר יצא אבל אינו פשוט כ&quot;כ ועדיף להוציא עצמו מידי ספק (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך ברכה שרק יוצא בדיעבד [כגון בפה&quot;א על פרי עץ], מה הדין אם הביאו אח&quot;כ עוד פירות?	"חידש הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דאפי&#x27; מאותו מין צריך לברך עליו, שמה שמהני ברכה בדיעבד היינו רק על מה שהוא לפניו [אלא אם כוון בפירוש לפטור כל הפירות] {ומה שכתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ז&#x27;) דשהכל פוטר פת שבכל הסעודה אינו ראיה שחולק (ודלא כמ&quot;ב דרשו)}"	סימן רו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בירך שהכל על מים וכוון לפטור קוגל שחשב שג&quot;כ ברכתו שהכל, ואח&quot;כ נתברר לו שברכתו מזונות, מה הדין?	"פשוט להשבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ז) דהוי כוונה בטעות וצריך לחזור ולברך במ&quot;מ על הקוגל, והשערי הברכה (פי&quot;א הע&#x27; מ&quot;א) מאריך בדבריו אבל אינו חולק עליו {ויש לדון בזה למעשה}"	סימן רו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בין הברכה להאכילה 1) בדיבור 2) בשתיקה?	"1) צריך לחזור ולברך אם לא היה לצורך הברכה, ואפי&#x27; אם הפסיק מפני הכבוד ויראה או לענות אמן או שאר דבר שבקדושה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [וכתב רע&quot;א דתלוי במח&#x27; בין המג&quot;א והט&quot;ז לעיל (סי&#x27; כ&quot;ה סעי&#x27; י&#x27;), אבל למעשה כבר פסק המ&quot;ב (שם ס&quot;ק ל&quot;ו) כהמג&quot;א דצריך לחזור ולברך,וה&quot;נ צריך לחזור ולברך] [וברכת ק&quot;ש שאני דמותר להפסיק בין הברכה לק&quot;ש דאינו ברכת המצות (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), ועוד משום ברגע אחד יכול לטעום מהמאכל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)] 2) לכתחילה לא יפסיק יותר מכדי דיבור [שלום עליך רבי, ודלא כהט&quot;ז (וערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;) דס&quot;ל רבי ומורי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], ובדיעבד אם הפסיק יותר לפי השבלי הלקט צריך לחזור ולברך, ולפי האבודרהם א&quot;צ לחזור ולברך כל זמן שלא הסיח דעתו [ודחה תשובת פרח שושן דהתם השהייה היתה לצורך קריאה לגלול ולקרות (רע&quot;א)], ולמעשה ספק ברכות להקל (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) {והוא דבר שצריך שימת הלב שיש ראשונים דסוברים דאפי&#x27; לשתיקה גרידא צריך לחזור ולברך, ורק משום ספק ברכות להקל אין חוזרין ומברכין [והנה, הא&quot;א מבוטשאטש רצה לפרש שיטת השבלי הלקט דהוי הפסק היינו דוקא כשהסיח דעתו ג&quot;כ, אבל לענ&quot;ד אינו משמע כן דהשבלי הלקט (מובא בב&quot;י עמ&#x27; ש&quot;כ) הביא דוגמא לזה מהירושלמי דאם ראה ברקים בבית הכסא דיכול לברך רק אם יכול לצאת בתכ&quot;ד, ומדייק דיותר מכדי דיבור הוי הפסק, ואפי&#x27; בלא היסח הדעת]}"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המאכל חם או קר?	"לא יברך עד שהוא ראוי לאכילה מיד משום חשש הפסק (שע&quot;ת סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {אע&quot;פ שהוא שתיקה לצורך האכילה מ&quot;מ אין לגרום הפסק לכתחילה}"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הפרי נמאס בעיניו לאחר שבירך?	"יאכל מקצתו כדי שלא יהיה ברכה לבטלה (שע&quot;ת סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אבל אם נמאס הרבה עד שנפשו קצה עליו אין לאכלו דהרי הוא עובר על בל תשקצו (שע&quot;ת שם) {ונראה דאפי&#x27; בלאו האיסור דבל תשקצו לא מהני מידי דהרי אינו מחויב בברכה בדבר שהוא קץ בו (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ר&quot;ד ס&quot;ק מ&quot;ח)}"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה לשתות מים שנפלה עליהם התקופה וכדומה?	"צריך לשפוך תחילה ואח&quot;כ יברך משום חשש הפסק וגם משום ביזוי ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שע&quot;ת סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה כשאוכל 1) אגוז 2) פרי שיש עליו קליפה?	"1) ישברנה תחילה משום הפסק, וגם שמא לא ימצא יפה (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) בקליפה שאינה ראויה לאכילה יקלוף ואח&quot;כ יברך, ואין בו חשש שלם דהקליפה אינו ראוי לאכילה (שע&quot;ת סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ודלא כספר חסידים דמשמע דבאגוזים הרבה יש לו לברך ואח&quot;כ ישבור האגוזים], אבל בתפוח הא&quot;ר הביא מח&#x27; אחרונים בזה, ופסק הערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א) דעדיף לקלפו תחילה משום הפסק [ולא דמי לפת דאינו אלא כרגע], והחת&quot;ס נהג לכסות את הפרי בהקליפה בשעת הברכה כדי שיהא נראה כשלם (קובץ מבית לוי חי&quot;ז עמ&#x27; נ&quot;ה, מ&quot;ב דרשו)"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוציא הברכה משפתיו?	כן, ולכתחילה גם צריך להשמיע לאזניו	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה לשון נאמרה הברכות?	"בכל לשון [להלכה ולא למעשה, עי&#x27; לעיל סי&#x27; קפ&quot;ה]"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באיש ערום 2) באשה ערומה?	"1) לא מהני לישב בקרקע עד שיתכסה ערותו 2) מהני לשבת בקרקע, ויש מח&#x27; הפוסקים אם צריכה לכסות עגבותיה, ויש להחמיר לכתחילה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ע&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דסותם דאין להם דין ערוה]"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לבו רואה את הערוה?	"רש&quot;י ס&quot;ל דיכול לברך, אבל קיי&quot;ל דאסור לברך (ב&quot;י), ובדיעבד יצא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בראשו מגולה?	"אסור לאיש לברך בראשו מגולה, ובדיעבד יצא (שו&quot;ע, פמ&quot;ג פתיחה להל&#x27; ברכות אות ו&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן רו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יאחוז הפרי בשעת ברכה?	"צריך לאחוז הפרי בשעת ברכה כדי שיכוין לבו על מה שהוא מברך [ובדיעבד יצא אפי&#x27; אם אינו אוחזו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], ודוקא ביד ימין מפני חשיבות [ובאיטר יד בימין דידיה], וה&quot;ה בכל ברכת המצות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן רו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש סכין בפרי?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ע&quot;פ קבלה לא יתחוב הפרי בסכין בשעת הברכה, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) בשם הא&quot;ר כי ימין עיקר החיים וברזל מקצר {ומשמע דהוא הקפדה דוקא בסכין של מתכת} [וכעין זה בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דכתב דאין ברכה בחרב], והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;א) כתב להחמיר בכל כלי של ברזל אבל מתיר כלי של כסף [ומשום כבוד הברכה עדיף לאחזו בידו ממש אם דרכו בכך]"	סימן רו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יקבל ספר מחבירו?	"ביד ימין (ספר חסידים סי&#x27; ק&quot;ט, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן רו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על מאכל שלא היה לפניו?	"אם סופו לבא כגון אמת המים יצא, ואפי&#x27; אם הוא מונח בתיבה אבל מוכן לו ג&quot;כ יצא [אבל אין זה לכתחילה], אבל אם הוא תלוי בדעת אחרים לא יצא אפי&#x27; בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {וממילא לפי&quot;ז מה שילדים משחקים לברך על מאכל חבירו כדי שיכופו ליתן לו מעט לא מהני כלל, ואפי&#x27; אם יתן לו צריך לחזור ולברך, וע&quot;ע בשו&quot;ת אבני ישפה (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ג) דמצדד דבדיעבד א&quot;צ לחזור ולברך כיון שמונח בפניו וחושב שחבירו יתנו לו, וצ&quot;ע}"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי לכו&quot;ע א&quot;צ לברך עוד ברכה כשמביאין לפניו עוד מאכלים מאותו ברכה?	"אם כוון בהדיא לפטור כל דבר מאותו מין או היה מונח על השלחן בשעת ברכה [ויודע ששייך להיות מונח שם (חוט שני, מ&quot;ב דרשו)] לכו&quot;ע א&quot;צ לברך עוד הפעם אפי&#x27; במין אחר לגמרי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על מין אחד סתמא וכלה, והביאו לו עוד מאכלים (מין אחד/מין אחר)?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ceab3140937b47d8f341eef1ad14edba628faebd.jpg"">"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל מין אחר לגמרי?	"ממחה&quot;ש משמע דתלוי באוכל ומשקה, אבל והזאת הברכה (פ&quot;ז בהערות) כתב דמרוב הפוסקים משמע דתלוי בב&#x27; מטרות כגון אחד לקינוח ואחד לשבוע {ונראה דשניהם אמת, דמבואר במג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דאוכל ומשקה הוי מין אחר לגמרי אע&quot;פ שהדגים באים למתק השתיה, ויש אופן אחר של מין אחר לגמרי כגון ב&#x27; מטרות}"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כלה המאכל הראשון?	"ילפינן מהל&#x27; שחיטה (יו&quot;ד סי&#x27; י&quot;ט) דאפי&#x27; בב&#x27; מינים א&quot;צ לברך עוד הפעם כל זמן שאינו שתי מינים לגמרי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד), ומשמע ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קע&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) דמהני אפי&#x27; אם רק החליט לאכול עוד קודם שכלה הראשון אע&quot;פ שלא הביאו לו עוד אלא לאחר שכלה (רשז&quot;א, וזאת הברכה פ&quot;ז ד&quot;ה סתם דעת)"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קבע על מין הראשון?	"כתב החיי&quot;א דיש להקל אפי&#x27; במין אחר [שאינו לגמרי] דא&quot;צ לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ואע&quot;פ שהמג&quot;א כתב היתר זה דקובע רק לגבי מין אחד, מ&quot;מ יש לצרף דעת המחבר דס&quot;ל דאפי&#x27; בשתי מינים א&quot;צ לברך (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)]"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה לכתחילה?	"בכל אופן יש לכוין להדיא לפטור כל דבר שנפטר מאותו ברכה (רמ&quot;א) [דיש סוברים דלא מהני לקבוע אפי&#x27; לאותו מין ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)], ומבואר בשע&quot;ת לעיל (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ז) דאם רגיל לעשות הכי, אפי&#x27; אם אינו מכוין הכי פעם אחת מ&quot;מ מסתמא על דעת מנהגו הוא מברך. "	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי דברים שבאים מחוץ לבית?	"פשוט להפסק&quot;ת (הע&#x27; 58) דאין זה בכלל כוונתו, ואפי&#x27; אם היתה כוונתו לפטור כל דבר שבאותו ברכה [וה&quot;ה באורח שיושב אצל בעה&quot;ב והביא דבר מבחוץ דדעתו לא עדיף מדעת בעה&quot;ב], וכן שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א {אבל אינו מובן כ&quot;כ דהרי לא היה כוונה כלל על דבר מסוים אלא על כל דבר שברכתו שהכל (למשל), וכי היכי דאם מצא מין שהכל בסוף הארון במטבח שלו ולא ידע שהיה שם אפ&quot;ה א&quot;צ לברך עליו ה&quot;ה כשבא מחוץ לבית, וכן הוא פשטות הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; קע&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27;) [ודוחק מה שדחה הפסק&quot;ת דשאני התם דהוא סעודת פת], וצ&quot;ע}"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם היה בפניו כמה מינים שהיה בדעתו לאכול ולא ידע שברכותיהן שוות, ובירך על אחד מהם ואח&quot;כ נודע לו שכולם ברכתן אחת, מה הדין?	"רע&quot;א מסתפק בזה ובסוף מציין להתבואת שור (ומובא בשע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;) דכתב בציור כעין זה דא&quot;צ לחזור ולברך דהרי כוונתו היתה לאכול כולם."	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצמצם ברכתו כדי להרבות מאה ברכות?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דפשוט דאם כולם בפניו אסור לצמצם ברכתו, אבל כשיש בפניו מין אחד יכול לצמצם ברכתו רק לאותו מין ולא למין אחר ואח&quot;כ יביא מין אחר ולברך עליו, וגם בזה יש מפקפקין אבל יש להקל כדי למלאות מאה ברכות {אכן, משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; רט&quot;ו ס&quot;ק יח) אינו משמע כן}"	סימן רו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל הפרי מידו לאחר שבירך?	"הירושלמי (ברכות פ&quot;ו ה&quot;א) מסתפק בדבר זה, ופסקו הרא&quot;ש והטור ורבינו יונה דצריך לחזור ולברך ואפי&#x27; אם כוון בהדיא לאכול עוד פירות, אבל ההגהות מיימוניות ור&quot;ת והאבודרהם והראב&quot;ד ותשובת מהרי&quot;ל ס&quot;ל דא&quot;צ לחזור ולברך [לכל הפחות אם היה דעתו עליו בפירוש, ולפי הרבה ראשונים (ראב&quot;ד, רבינו גרשום, ומבי&quot;ט) אפי&#x27; בסתמא אם היה מונח בפניו על השלחן (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה רק), אבל בסתמא לבד צריך לברך ולא דמי למי שבירך על פרי אחד דמסתמא א&quot;צ לברך על עוד פירות מאותו מין דהתם חל על הפרי ראשון משא&quot;כ בנד&quot;ד שנפל פרי הראשון (ביה&quot;ל שם, פסק&quot;ת הע&#x27; 95)], והמחבר פסק כהרא&quot;ש ודעימיה, והרמ&quot;א פסק כההגהות מיימוניות (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז), ולמעשה ספק ברכות להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ומהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) משמע דאינו סומך על המקילין אלא היכא דאיש זה רגיל לאכול עוד פירות [והגרח&quot;פ שיינברג כתב דיתכן דמותר להתנות פעם אחת בחייו דהוא מכוין על כל הפירות שלפניו וכמו שמצינו במסירת מודעה בערב ר&quot;ה, אבל מסיים וצ&quot;ע (מ&quot;ב דרשו) {ומ&quot;מ כבר ציינו לשע&quot;ת לעיל (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ז) דאם רגיל לעשות הכי מהני}]."	סימן רו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על הפרי ונפל ממנו ואינו יכול לאכול עוד פירות?	"מבואר בהירושלמי שצריך לברך בשכמל&quot;ו [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) מפני שהוציא ש&quot;ש לבטלה לפיכך צריך לקבל עליו עול מלכות שמים], והוסיף הרא&quot;ש דאם רק אמר בא&quot;י, יסיים למדני חוקיך."	סימן רו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לומר ברוך שם וכו&#x27; מיד?"	"החיי&quot;א (כלל ה&#x27; סעי&#x27; א&#x27;) כתב דצריך להיות מיד [וכ&quot;כ מהר&quot;ח או&quot;ז סי&#x27; קכ&quot;ט], אבל הא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; כ&quot;ה) ס&quot;ל דהוא רק מדת חסידות אבל יכול לאומרה אף לאחר זמן, ורשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ד סעי&#x27; י&quot;ז) כתב דכל זמן שהוא עסוק באותו ענין יכול לומר ברוך שם וכו&#x27;."	סימן רו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על הפרי ואח&quot;כ הביאו לו יפים 1) והיתה דעתו עליהם 2) ולא היתה דעתו עליהם?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) בשם הספר חסידים יאכל מן הראשונים כיון שבירך עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) {ואפי&#x27; להרמ&quot;א דמהני דעת על פירות אחרות כשאינו אוכל מראשונות, אפ&quot;ה עדיף לאכול מהראשונות} 2) לפי המג&quot;א (שם) צריך לברך עוד ברכה על היפות, והא&quot;ר ס&quot;ל דא&quot;צ לברך עוד ברכה עליהם כיון שהוא מין אחד (מ&quot;ב שם)"	סימן רו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לאחר שבירך על המים שמע שיש מת בעיר?	"ישתה מעט וישפוך השאר (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [והטעם כדי שידעו הכל שיש כאן מת ולא יוציא דבה רעה מפיו, ועוד מפני שמלאך המות מפיל טיפת דם במים (עי&#x27; יו&quot;ד סי&#x27; של&quot;ט סעי&#x27; ה&#x27; וסי&#x27; ת&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ב)]"	סימן רו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על המים ואז נפלה התקופה?	"לכו&quot;ע יש סכנה לשתות בשעת התקופה וא&quot;כ יש לו להמתין מעט עד שיעבור התקופה [שטיפת דם נופלת בין תקופה לתקופה (עי&#x27; יו&quot;ד סי&#x27; קט&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27; ובט&quot;ז שם)], ואח&quot;כ יכול לשתותה ואע&quot;פ דיש סוברים (רמ&quot;א לקמן סי&#x27; תנ&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;) דאפי&#x27; לאחר התקופה יש סכנה לשתות מים שהיו תלושים בשעת התקופה, מ&quot;מ שומר מצוה לא ידע דבר רע (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [ומכאן הוכיח הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דמי שבירך על מאכל קרוב לסוף יום התענית יש לו להמתין עד סוף התענית בלא היסח הדעת ויאכל אח&quot;כ]"	סימן רו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך על שכר לפני הסעודה והיתה דעתו לשתות עוד באמצע הסעודה, ונשפך הכוס קודם ששתהו?	"רע&quot;א (כאן, וביותר לעיל סי&#x27; קע&quot;ד) כתב דיש מח&#x27; אם הפת פוטרת השכר שבאמצע הסעודה, וא&quot;כ הוא ספק אם חל הברכה על השכר שבאמצע הסעודה וממילא הוא ספק אם הביאו לו עוד כוס שכר לשתות קודם הסעודה אם צריך לברך עליו, וכאן סותם כהתוספת שבת דצריך לברך עוד הפעם ולעיל הביא המחה&quot;ש דס&quot;ל דא&quot;צ לברך עוד הפעם {ונראה דכיון דמעיקר הדין קיי&quot;ל דהפת פוטרת השכר שבאמצע הסעודה ממילא צריך לברך על כוס אחר}."	סימן רו סעיף ו		
